למה עכשיו?

נכון, אולי כרגע יחסי מין מרגישים כמו משהו רחוק שנות אור - אבל ייתכן שגם את תרגישי מוכנה לחזור לפעילות מינית מוקדם מהצפוי.

כשזה יקרה, עדיף שתהיי מוכנה ומוגנת מהריון לא מתוכנן, ולא תסמכי על רגע של ספונטניות.

חשוב לדעת: הנקה אינה אמצעי מניעה יעיל - זהו מיתוס נפוץ, ונרחיב עליו בהמשך.

בפועל, הביוץ הראשון מתרחש עוד לפני הופעת הווסת, כך שאת עלולה לגלות שהמחזור מאחר, לא בגלל ההנקה, אלא כי את כבר בהיריון.

גם אם את עדיין לא מרגישה עכשיו חשק ליחסי מין, חשוב שתהיי מוכנה מראש.

מתי כדאי לפנות לרופא או רופאת הנשים?

ההמלצה היא להגיע לביקורת כ- 6 שבועות לאחר הלידה.

בפגישה זו בודקים את תהליך ההחלמה, מדברים על תסמינים כמו דימומים, מבצעים אולטרסאונד כדי לוודא שאין שארית שיליה ברחם, עוקבים אחרי מצבים רפואיים שהיו בהריון, כמו סוכרת הריונית, רעלת, תת פעילות של בלוטת התריס או לחץ דם גבוה, וזה גם הזמן המושלם לשיחה על אמצעי מניעה.

מתי אפשר להתחיל לקיים שוב יחסי מין?

ניתן לחזור לפעילות מינית כשאת ובן זוגך מעוניינים בכך ומרגישים מוכנים רגשית וגופנית, ובהתאם להמלצת הרופא/ה. יחד עם זאת, חשוב להיות מוגנים מהריון בלתי רצוי.

למה בעצם צריך אמצעי מניעה? 

ארגון הבריאות העולמי ממליץ להמתין בין לידה ללידה לפחות 2-3 שנים, כדי לאפשר לגוף להתאושש ולתינוק לקבל את מלוא תשומת הלב.

הפתעה: רוב הנשים שנכנסו להריון בשנה הראשונה לאחר לידה - לא השתמשו באמצעי מניעה.

אז אם את רוצה לקחת פסק זמן לפני ההריון הבא - כדאי לתכנן מראש.

ומה אם אני מניקה, וטרם קיבלתי מחזור ראשון לאחר הלידה

יש מיתוס נפוץ בקרב נשים אחרי לידה, שאומר שעד שלא חוזרת הווסת - אי אפשר להיכנס להריון. אבל האמת היא בדיוק הפוכה: הביוץ הראשון קורה לפני הווסת הראשונה, ולכן ייתכן שתהיי שוב פורייה מבלי לדעת. אם מתרחשת הפריה באותו ביוץ ראשון, את עלולה להיכנס להריון עוד לפני שקיבלת מחזור בכלל.

דבר נוסף שחשוב לדעת - הרבה נשים מניחות שהנקה מלאה מונעת ביוץ, אבל זה לא מדויק.

אמנם הנקה עשויה לדחות את הביוץ, אך היא לא מונעת אותו לחלוטין.

למעשה, אם את משלבת בקבוקים או לא מניקה בלילה, הסיכוי שהביוץ יחזור מוקדם יותר עולה.

לכן, גם אם את מניקה, חשוב לא להסתמך על זה כאמצעי מניעה.

אז באיזה אמצעי מניעה לבחור?

אין תשובה אחת נכונה. הבחירה תלויה בגיל, מצב רפואי, הנקה, העדפות אישיות ועוד.

החדשות הטובות? יש מגוון רחב של אפשרויות, כך שכמעט תמיד ניתן למצוא פתרון שמתאים בדיוק לך.

אמצעי המניעה מתחלקים לשלוש קטגוריות:

1. אמצעי מניעה קצרי טווח, כאן תוכלי למצוא לדוגמא את :

   • הגלולות - יש לקחת מדי יום. כאשר ישנו סוג מסוים של גלולות שניתן לקחת בזמן ההנקה.
   • הטבעת הנרתיקית - שמוחלפת אחת לשלושה שבועות.
   • מדבקה - מדביקים על הגוף באיזור הבטן או החלק האחורי של היד. יש להחליפה אחת לשבוע.

   הטבעת והמדבקה מכילות את אותם סוגי ההורמונים כמו הגלולה, אך נבדלות באופן המתן שלהם. בגלולה, ההורמונים נספגים דרך מערכת העיכול, בעוד שבטבעת הם משתחררים ישירות דרך הנרתיק למחזור הדם, ובמדבקה, ההורמונים נספגים דרך העור. לכן, השימוש בטבעת או במדבקה עשוי להיות יעיל יותר במצבים שבהם יש הקאות, שלשולים, או נטילת תרופות שעלולות להשפיע על ספיגת ההורמונים בגלולה.

2. אמצעי ארוכי טווח: כאן ניתן למצוא התקן הורמונלי והתקן נחושת.

   התקן הורמונלי - מוחדר לרחם בפעולה פשוטה במרפאת הגניקולוג/ית, ומספק הגנה של עד 5 שנים. ההתקן גם מתאים גם לנשים מניקות כיוון שלא מכיל אסטרוגן, והוא מפחית משמעותית את עוצמת הווסת, ונחשב לאמצעי מניעה האמין ביותר עם 99% יעילות, שכן אין דרך "לפספס" אותו. כמו כן, קל יחסית להתקין אותו בנשים לאחר לידה.

   ההתקן ההורמונלי לרוב יפחית משמעותית את עוצמת הווסת ולכן יכול להתאים במיוחד לנשים שסובלות מווסתות כבדות וארוכות, כאלה שנמשכות שבוע ויותר וכשהאישה מוצאת את עצמה מחליפה טמפון כל שעתיים או מלכלכת את הבגדים שלה בגלל נפח הדימום.

   התקן נחושת - מפריש יוני נחושת לחלל הרחם ויוצר סביבה "עוינת" לזרע ובכך נמנע הריון. הוא יכול להתאים למי שמעדיפה להימנע מהורמונים מכל סוג או למי שיש לה ווסת ממש קצרה וקלה. כיוון שהוא עשוי לגרום לווסתות חזקות יותר ולכאבי מחזור בשל התכווציות של הרחם.

3. אמצעי מניעה חוצצים:
   • קונדום
   • דיאפרגמה

אם כ"כ הרבה אפשרויות, במה עליי לבחור?

זו החלטה אישית, ואין תשובה אחת נכונה.

מה שחשוב הוא שתהיי מוגנת, כל עוד אינך מתכננת הריון נוסף.

יש נשים שבוחרות לחזור לאמצעי המניעה שהכירו לפני הלידה, כמו הגלולה המוכרת, שהיו רגילות לקחת מדי יום.

אחרות רואות בתקופה הזו הזדמנות להתנסות בשיטה חדשה, אולי טבעית יותר, אולי נוחה יותר.

ויש גם מי שמעדיפות להימנע לחלוטין מאמצעים הורמונליים, ולבחור בקונדום או דיאפרגמה.

אמנם הם דורשים מעט יותר תכנון ופחות ספונטניות, אבל הם גם חופשיים מתופעות הלוואי ההורמונליות של הגלולה.

הבחירה בידייך - הכי חשוב שתהיי שלמה איתה.

מדוע התקן עשוי להתאים במיוחד לנשים אחרי לידה?

זהו אמצעי מניעה שדורש מינימום תחזוקה ומעניק שקט לטווח הארוך.

היום- יום שלנו עמוס, מתיש לעיתים, מלא בלחצים, משימות ותזכורות, ולכן האפשרות לבחור באמצעי מניעה שאינו דורש התעסקות יומיומית בהחלט שווה בדיקה.

הוא מתאים במיוחד לנשים עסוקות, כמו אמהות טריות. נשים שחזרו לעבודה לאחר חופשת הלידה, או כאלה שמטפלות גם בילדים נוספים בבית, וגם עבור נשים שחושבות על עוד הריון. גם אם זה יקרה בעוד שנתיים, שלוש מהיום, שווה לשקול התקן.

"האם זה לא יכאב?" – חשש טבעי ומובן

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו שומעות מנשים אחרי לידה היא לגבי כאב בזמן התקנת התקן תוך רחמי. זה לגמרי טבעי לחשוש, במיוחד כשמדובר באזור שעדיין מרגיש רגיש, אולי יש תפרים, או תחושת אי נוחות כללית.

החדשות הטובות? דווקא אחרי לידה הרחם מעט פתוח יותר, מה שהופך את ההתקנה לפשוטה יותר עבור רופאים רבים, ולעיתים אף פחות מורגשת.

בכל מקרה, חשוב לדעת שההתקנה מתבצעת במרפאה, נמשכת דקות ספורות בלבד, וניתן לבקש הרדמה מקומית או משכך כאבים במידת הצורך.

אם יש לך חששות - אל תישארי איתם לבד. שוחחי עם הרופא/ה שלך, כדי שתוכלו יחד להבין מה נכון ונוח עבורך.

מתאים גם למניקות - בלי לפגוע בחלב

אם את מניקה וחוששת שהתקן תוך רחמי ישפיע על ההנקה, חשוב שתדעי: התקן הוא אמצעי מניעה בטוח לשימוש בתקופת ההנקה. הוא אינו פוגע באיכות החלב או בכמותו.

אם את מניקה, אך עדיין חוששת או לא מעוניינת בהתקן, יש אפשרויות נוספות כגון גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד ("מיני פיל"), ואפשר גם להשתמש בקונדום או דיאפרגמה.

ההנקה שלך חשובה, וגם את. לכן טוב לדעת שיש פתרונות שמאפשרים לך להמשיך להניק בראש שקט, בלי לוותר על הגנה יעילה מהריון לא מתוכנן.

גם אם את לא "סוגרת את הבסטה" - התקן יכול להתאים לך

הרבה נשים חושבות שהתקן תוך רחמי הוא פתרון שמתאים רק למי שסיימה ללדת ילדים. אבל האמת היא שהוא יכול להיות בחירה מצוינת גם לנשים שמתכננות הריון נוסף, רק לא עכשיו. אם את רוצה לקחת שנה, שנתיים או שלוש לפני ההריון הבא, התקן יכול להעניק לך שקט נפשי, בלי התעסקות יומיומית ובלי לחשוש מהפתעות.

היתרון? כשיגיע הרגע המתאים אפשר להסיר אותו בקלות, והפוריות חוזרת לרמה הטבעית שלה כמעט מיד.

אז גם אם את רק "בין הריונות", שווה לשקול את האפשרות ולבחון אותה יחד עם הרופא/ה שלך.

לפעמים, פתרון שנשמע כמו התחייבות - הוא דווקא זה שייתן לך הכי הרבה חופש.

לסיום, חשוב לזכור להגיע לרופא או רופאת הנשים בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, כפי שמומלץ על ידי רופאים. לבדוק שהכל תקין, להעלות שאלות, ולשוחח על אמצעי מניעה שמתאים לך.

הפגישה היא הזדמנות לבחון יחד את האפשרויות, להבין את היתרונות והחסרונות של כל שיטה, ולבחור את הפתרון שיתאים לאורח החיים שלך, לערכים שלך ולמה שנכון עבורך, כאישה וכאמא.

לסיכום

שישה שבועות אחרי הלידה הם זמן מצוין לעצור רגע ולחשוב גם על עצמך. גם אם את מרגישה רחוקה מפעילות מינית, חשוב לדעת שאת עשויה להיות פורייה עוד לפני שתחושי בכך, והנקה - גם אם מלאה - אינה אמצעי מניעה בטוח.

הביקור אצל רופא או רופאת נשים הוא הזמן המושלם לשיחה פתוחה על אמצעי מניעה שמתאים לך כשאת רוצה לקחת פסק זמן לפני ההריון הבא.

יש מגוון רחב של אפשרויות, כולן יעילות במניעת הריון. השיטות קצרות הטווח לדוגמא - הגלולה והטבעת, או ארוכות טווח - התקנים, שיכולים לפטור אותך מהתעסקות יומיומית ויחד עם זאת, אין כאן התחייבות ארוכת טווח.

גם אם את לא "סוגרת את הבסטה", חשוב מאוד שתשקלי שימוש באמצעי מניעה כיוון שהם יתנו לך את החופש לתכנן את ההמשך - בקצב שלך, בזמן שלך, ובדרך שמתאימה לך כאישה וכאמא.

אל תוותרי על השיחה הזו - היא יכולה לעשות את כל ההבדל.